זוכות

29 סרטים התמודדו השנה בתחרות הישראלית.
השנה התקיימה לראשונה בפסטיבל תחרות בקטגוריית סרטים עלילתיים באורך מלא. שבע יוצרות התמודדו על פרס הבימוי במסגרת זו.

חבר השופטות בקטגוריית סרט עלילתי באורך מלא מנה את:
עינת גלזר זרחין – עורכת סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה וסרטים תיעודיים, אשר זכתה שש פעמים בפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע.
בריגיטה ברטלה – שחקנית ובמאית גרמנייה של סרטים עלילתיים ותיעודיים.
לסלי אדווין – מפיקת סרטים עצמאיים בריטית.
חבר השופטות בקטגוריית סרט עלילתי קצר וקטגוריית סרט תיעודי מנה את:
ד"ר אורלי לובין – ראש החוג לספרות וראש המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב.
אודרי אסטרוגו – במאית צרפתייה.
רייצ'ל מילוורד – מייסדת ומנהלת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים באנגליה "ממעוף הציפור".


להלן הזוכות ונימוקי השופטות:


בפרס היוצרת המבטיחה מטעם מותג האופנה בִּיקָלֶ זכתה מעיין ריף. ריף היא במאית הסרט העלילתי הקצר על מרתה לעוף.

"אנו השופטות שמחות לתגמל מקוריות אמיתית וחזון אמנותי. לבמאית קוסמוס משלה, דרך ברורה, והיא נחושה להמציא את עצמה מחדש בכל סצנה. היא יודעת לספר סיפור בתמונה ולתרגם דרכו רגשות. למעיין ריף יש חתימה אישית, התכונה ההכרחית הראשונה לבמאית. היא לא מפחדת לחצות את קווי הנורמות המקובלות, לחדור לפינות החשוכות ביותר בתודעתה של אישה מדוכאת, ולתת לה לבטא את תסכוליה ולחיות את חלומותיה. מדובר בבמאית שאינה חוששת להביט בנבכי נשמתה של דמותה, ושיוצרת ללא חת רשת מורכבת של דימוייים, ז'אנרים ועולמות סותרים, תוך שמירה על בהירות בסיפור, בציור מערכות היחסים ובבניית המתח שלא משתחרר אף פעם."


בפרס הסרט העלילתי הקצר מטעם מועצת הקולנוע זכתה הבמאית מור יוגב על סרטה סמיך ממים.

"סמיך ממים של מור יוגב הוא סרט עוצמתי ומקורי המתמודד עם טאבו בעדינות רבה. הוא מרתק, מעורר מחשבה ומבוצע באיזון מופלא. במקום להציף אותנו במידע, הוא חושף מצב מורכב במשיכות מכחול של רמיזה, המתגלה דרך הנאמר ועוד יותר דרך מה שאינו נאמר. לעונג הוא לנו לברך את מור יוגב על קבלת הפרס."


בפרס הסרט התיעודי ע"ש ויקי שירן מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו זכתה הבמאית אפרת שלום-דנון על סרטה החולמות.

"סרטה של אפרת שלום-דנון החולמות הוא בראש ובראשונה סיפור כובש של אישה הנאבקת למצוא איזון בין מחויבותה העמוקה לקהילה לבין נאמנות ליצירתיות האינדיווידואלית שלה. רוחמה היא אישה חרדית אדוקה, שכותבת ומפיקה את סרטה הראשון, המיועד לקהל-נשים בלבד. היא מחפשת ומקבלת בתודה הנחיה, אישור רבני וצנזורה רבנית, אך היא תמימה מכדי לפענח את הפוליטיקות הפנימיות המניעות אותם. דרך סיפור עשיית הסרט נפתח עולם שלם – עולם של נשים הנאבקות על קיום הרמוני של תפקידן המשולש כאימהות עקרות בית, מפרנסות – וחולמות. אלה הן נשים הממלאות את התפקידים שהוטלו עליהן באהבה, מתוך אמונה אמיתית בדרך חייהן ובתחושת שייכות לקהילתן הסגורה והמנותקת מהעולם החיצוני.
"סרט תעודה זה מצטיין באופן שבו הוא פותח צוהר לקהילה מבלי לאמץ אך גם מבלי לבקר את המסורת שלה. זהו הישג ייחודי בתיאור מורכבות העולם החרדי, שבדרך כלל נתפש כמונוליטי ומשפיל, דרך הצגת המתחים שכל חלקי הקהילה מתמודדים אתם והמגוון הרחב של צורות החיים היוצאות מתוכו ומביאות חידוש, כמו גם מחלוקות, לחיים היומיומיים, המשפחתיים והקהילתיים הסגורים וחתומים-מראש של הנשים בקהילה. הסרט מציע פרספקטיווה חדשה על חייהן של נשים, שבדרך כלל הן סמויות מן העין. דרך אימוץ נקודת המבט שלהן הסרט מצליח לנפץ את הסטריאוטיפיות הקבועה של ייצוגן, וחושף את חטא השתתפותנו אנו במחיקתן, כשאנו עורמות אותן לגוש אחדותי של מדוכאות נטולות מודעות עצמית; זאת, מבלי לוותר על חשיפת הצורות המתוחכמות של מאבקי כוחות מגדריים.
"במיוחד היום, כשהדרת נשים מהזירה הציבורית הופכת לנושא המחאה החשוב ביותר על סדר היום הפמיניסטי בישראל, החולמות הוא תרומה חשובה להבנתנו את מורכבות תביעתנו הצודקת לנוכחות ויזואלית שווה לנשים. דרך יכולתו המופלאה לספר סיפור ולתת קול – ודימוי – לנשים הללו, אנו לומדות להעריך את הצרכים של קהילת ה'אחרים' הזאת, גברים ונשים כאחד. תוך שאנו לומדות להכיר ולהעריץ את תבונתן של הנשים הללו, איננו יכולות יותר להימלט מהדרישה לחשוב מחדש על הדרכים שלנו לתמוך בהן.
"בימים כמו ימינו עכשיו, החולמות מאיר עיניים ומעורר מחשבה. הוא מלמד אותנו שוב את השיעור הידוע שהפמיניזם הלבן, האשכנזי, הבורגני והחילוני שלנו לא בהכרח מייצג את הצרכים והרצונות של כל הנשים, אפילו בתוך החברה שלנו, שלמרות מראה הסולידריות של המחאה החברתית של הקיץ האחרון, רחוקה מלהיות מאוחדת ומלוכדת. אך הוא גם הופך את הביקורת שלנו על דיכוי נשים תחת נורמות וחקיקה דתיות ואת ההשתלטות המהירה של נורמות וחקיקה אלה על חיינו-אנו למרובדת ולבעלת דקויות. הוא גורם לנו להבין, שכאשר אנו דורשות כבוד לצרכינו ולזכויותינו, עלינו לדרוש את אותו כבוד לצרכיהם וזכויותיהם של אחרים – יהיו אלה חרדים, עובדים זרים, או המדוכאים, המופרדים והבלתי נראים ביותר, הפלסטינים.
"החולמות הוא סיפורן של נשים שטוות את חייהן מהחבלים העבים שקושרים את ידיהן יחד עם החבלים העבים עוד יותר של הכוח, היצירתיות והתבונה שלהן. פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר ע"ש ויקי שירן – אישה מדהימה, פמיניסטית אמיתית, יוצרת מוכשרת וקול שתמיד יחסר – ומטעם הרשות השנייה לטלויזיה ולרדיו, מוענק לאפרת שלום-דנון כהוקרה על הישגיה כבמאית ועל תרומתה לשיח הפמיניסטי בישראל."


בפרס הסרט העלילתי באורך מלא מטעם עמותת נשים בתמונה זכתה הבמאית ורוניקה קידר על סרטה ג'ו + בל.

"ורוניקה קידר היא יוצרת בעלת חזון, סגנון ייחודי, קול מיוחד ותשוקה. היא יצרה עולם משכנע וכובש, המועצם על ידי הומור שחור ואבסורדי. הסרט משחק בקלישאות והוא חתרני באופן מקסים, מלא פנטזיה, בחירות לא צפויות והפתעות נרטיוויות."


בציון לשבח לסרט עלילתי באורך מלא זכתה הבמאית נעה אהרוני על סרטה עד סוף הקיץ.

"חבר השופטות מבקש לציין לשבח את הסרט עד סוף הקיץ, דרמה משפחתית כובשת ומקסימה, המציגה משחק יוצא דופן של הילדים והפקה מרשימה."

במענק פיתוח תסריט לסרט עלילתי באורך מלא מטעם קרן גשר לקולנוע רב תרבותי וקרן רבינוביץ פרויקט קולנוע זכתה היוצרת יעל קיים על "ההר". המענק הוא בסך 50,000 ש"ח ומיועד לכתיבת תסריט לסרט עלילתי באורך מלא.

"העולם מרתק, הדמות של ציפורה נוגעת ללב וייחודית והמפגש שלה עם הזונה ולקוחותיה מסעיר.
התקציר מאד ויזואלי, כתוב נפלא ונקרא בנשימה עצורה. היוצרת בונה עולם מלא, מרתק ומיוחד – בית הקברות מחד, ועולמה הפנימי של הגיבורה מאידך. הסיפור רווי במתח ועמוס בתחושות האסון המתקרב . גם האמירה על הציפייה לגאולה, על מיניות האישה ודימויי הקדושה והזונה – הכול עובד ומעניק רבדים של עושר לסיפור.  לתסריט התחלה מצוינת וסוף רב עוצמה ויש בו פוטנציאל רב. עובדת היותו מבוסס על משפחה המתגוררת במציאות בבית קברות מעוררת השתאות". 



תודה רבה לכל תומכינו ונותני החסות! שנה טובה, ונתראה בשנה הבאה!

יעל קיים, זוכת מענק הפיתוח


יפעת פרסטלניק ואפרת שלום דנון - החולמות


מור יוגב - סמיך ממים


נועה אהרוני - עד סוף הקיץ


רוני קידר - ג'ו ובל


רותי ריף מקבלת את הפרס בשם מעין ריף - על מרתה לעוף