האישה עם מצלמת הקולנוע

הפסטיבל פותח במסורת חדשה של סדנאות מקצועיות שיועברו על ידי קולנועניות מוערכות ובולטות בתעשייה הבינלאומית. אנחנו מעוניינות להיחשף לתפיסות האמנותיות ולחוויות של יוצרות קולנוע ברחבי העולם – לא רק במאיות אלא גם צלמות, עורכות, שחקניות ומעצבות.

בפסטיבל קאן האחרון קראה הבמאית ג'יין קמפיון לנשים להתיר את "רשת הגברים" המסוככת על תעשיית הקולנוע העולמית, משום שרק 6% מתוך כלל במאי הסרטים העלילתיים בעולם הן נשים. כשמדובר בתחום הצילום, הנחשב אף יותר "גברי" וסגור מבימוי, הסטטיסטיקות צונחות נמוך יותר, רק 2% מהצלמים בתעשיית הקולנוע הבינלאומית הן נשים.

***הצלמת נטשה בראייר נאלצה לבטל את השתתפותה בפסטיבל ולכן לא תתקיים סדנת אומן ****

השנה נתמקד בצלמות ונארח את הצלמת הארגנטינאית הנפלאה נטשה בראייר, שחלב הצער שצילמה זכה לאחרונה בפרס החשוב ביותר בפסטיבל ברלין היוקרתי.
בראייר נחשבת לכוכב עולה בשמי הקולנוע. הסרטים שצילמה מרהיבים ביופיים ומאופיינים בסגנון מוקפד ופיוטי, ובהם: חלב הצער שזכה בשלל פרסים, ובהם כאמור בפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין, סומרס טאון שזכה בפרס הסרט הבריטי הטוב ביותר בפסטיבל אדינבורו, XXY שזכה בשלושה פרסים בפסטיבל קאן, ובעיר של סילביה שהוקרן בפסטיבל ונציה וברבים נוספים.
במהלך הפסטיבל נקרין את הסרט חלב הצער, ונקיים עמה שיחה לאחר ההקרנה.


נטשה בראייר על הסט של "חלב הצער"

כן נקרין את סרטה התיעודי של אלכסיס קרסילובסקי נשים מצלמות. פרופ' קרסילובסקי עוקבת אחר צלמות קולנוע בספרה "נשים מאחורי המצלמה" ובסרט התיעודי שיצרה בעקבותיו ומנסה לשאול דרכם:
מהן הסיבות לכך שתעשיית הקולנוע עדיין לא שוויונית כלפי צלמות?
כיצד נשים המשתוקקות להיות צלמות יכולות לשבור את תקרת הזכוכית?
מהן חוויותיהן של צלמות על סט, שכידוע הוא מחוז גברי מובהק?
ואיך ייראה עולם הקולנוע כשיתבטאו החזון ונקודת המבט של נשים באופן שלם יותר?

פילמוגרפיה נבחרת - נטשה בראייר
חלב הצער (פרו/ספרד 2009)
סומרס טאון  (בריטניה 2008)
XXY (ארגנטינה/ספרד 2007)
Glue (ארגנטינה/בריטניה 2006)
בעיר של סילביה (צרפת/ספרד 2007))
Red Means Go (ארה"ב/בריטניה 2005)