אורחות

		ד"ר אליסון מקמהן ד"ר אליסון מקמהן היא סופרת ובמאית. היא נשיאת "הומונקולוס הפקות", המפיקה סרטי הדרכה, סרטים מסחריים וסרטי תעודה. סרט התעודה האחרון שלה הוא Bare Hands and Wooden Limbs (2010), על כפר של ניצולי מוקש נעל בקמבודיה, המסופר על ידי סם ווטרסון. היא מחברת The Films of Tim Burton: Animating Live Action in Hollywood (קונטינואום 2005) ו-Alice Guy Blaché, Lost Cinematic Visionary (קונטינואום 2002), שזכה בפרס "נשים בקולנוע" 2004 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסנט לואיס ותורגם לספרדית על ידי הוצאת Plots. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה, שזכתה בפרס Circle of Scholars של Union Institute & University ב-1997. היא עובדת כעת על עיבוד לביוגרפיה של אליס גי בלאשה. היא מנהלת אתר בנושא אליס גי בלאשה ומפרסמת בלוג בנושאי קולנוע מוקדם בכלל, ואליס גי בלאשה בפרט (www.AliceGuyBlache.com). למאמר של ד"ר מקמהן

		בטי שיל שיל נולדה ב-1969 בריינהאוזן, גרמניה. למדה קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת רוהר בבוכום, בסורבון, פריז, ובאוניברסיטת גלזגו. מאז 1996 היא עובדת כעיתונאית עצמאית וכמנהלת תכנייה, בעיקר עבור הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים דורטמונד/קלן. הקימה את "הויסרל הפקות" ב-2003. אצרה כמה תכניות עבור פסטיבלים וסימפוזיונים שונים, בעיקר בנושא סרטי תעודה. מאחוריה פרסומים עבור מגזינים מודפסים וברדיו. ביימה את סרט התעודה לנה, סטלה, אומו והאחרים.

		לי היי-קיונג לי היי-קיונג נולדה ב1953 בדרום קוריאה. היא למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת סיאול. בעלת דוקטורת בסוציולוגיה של האומנות מאוניברסיטת ברלין. היי-קיונג היא חברה בוועדות היגוי של פסטיבלי סרטים ובוועדות שונות המקדמות אמנות ונשים במדינתה. מ-1997 היא מנהלת את פסטיבל סרטי הנשים בסיאול. מ-2004 היא חברה בוועדת התכנון ויחסי הציבור של קרן קוריאה לנשים, ובוועידה הנשיאותית לפיתוח קיימות ברפובליקת קוריאה.

		יונגהי יאנג יונגהי יאנג היא קוריאנית מדור שני שנולדה וגדלה ביפן. היא בעלת תואר שני באמנות עם התמחות במדיה מאוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. מאז 1995 יאנג עובדת כשדרנית רדיו ביפן. היא יצרה תכניות חדשות וסרטי תעודה לטלוויזיה על יפן, תאילנד, בנגלדש, סין ומדינות אחרות באסיה. סרטה הראשון Dear Pyongyang(2005) קיבל את פרס NETPAC בפסטיבל ברלין 2006 ואת פרס חבר השופטים המיוחד בפסטיבל סאנדנס 2006. פילמוגרפיה פיונגיאנג היקר (2005), סונה, אני האחרת (2009)

		רוקסנדרה זנידה במאית הסרט רינה זנידה נולדה ב-1975 בבוקרשט. ב-1998 סיימה לימודיה במכון ללימודי יחסים בינלאומיים בז'נווה. למדה קולנוע בבית הספר לקולנוע של פראג, ועבדה על כמה סרטים. רינה הוא סרטה העלילתי הראשון באורך מלא.

		אלאונור פושה במאית ילדות ורקמת החיים אלאונור פושה נולדה בנאנט, שם סיימה את לימודיה במכינה לקולנוע לפני שנרשמה למגמת הקולנוע בבית הספר ע"ש לואי לומייר בפריז ב-1991. במהלך לימודיה היא צילמה את סרטה הקצר הראשון –Le toilettes de Belle-Ville. הסרט זיכה אותה בפרס חבר השופטים של פסטיבל "20 הסרטים הקצרים" שבפריז. ב-1997 היא ביימה סרט קצר נוסף בשם Ne prends pas le large ושימשה כעוזרת צילום בחיי ישו, סרטו הראשון של הבמאי ברונו דומון, ובסרטים Dieu seul me voi ו-Kennedy et moi. בשנת 2000 החלה פושה לעבוד על התסריט של רקמת החיים, סרטה העלילתי הראשון, וזכתה במענק כתיבה יוקרתי מטעם קבוצת המימון CNC. רקמת החיים הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן 2004, וזכה בביקורות נלהבות ובפרס הראשון בתחרות שבוע המבקרים המסורתית. כתבה תסריט המבוסס על תכתובת בין הוריה בזמן מלחמת אלג'יר. פרויקט זה לא מצא את המימון הנדרש למימושו. עיבדה וביימה את ילדוֹת (2009), המבוסס על ספרה האוטוביוגרפי של סילווי טסטו. פרסמה ספר ילדים בשם "Un petit quelque chose de different". בימים אלה היא מפקחת על עריכת התכתובת האלג'יראית של הוריה בהוצאת פאייאר וכן כותבת תסריט ל-Les déferlantes, המבוסס על ספרה של קלודי גלה.