הבוגרות

אורנה בן דור
אושרה שוורץ
איה סומך
אסנת טרבלסי
דורית באלין
דורית עופר
דיתה גרי
דליה הגר
טלי הלטר שנקר
טלי שלום-עזר
יהודית קציר
ישראלה שאער מעודד
מיה דרייפוס
נילי אצלן
עינת גלזר-זרחין
עמליה מרגולין
רונית ויס-ברקוביץ
שירה כרמי (ביאלי)
תמר מרום

אורנה בן דור

מקצוע נוכחי: במאית
שנת תחילת לימודים: 1979
שנת סיום לימודים: 1982
תחום עשייה בתקופת הלימודים: בימוי

ביוגרפיה:
אורנה בן דור נולדה ב-12 בדצמבר 1954. היא בוגרת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב. סרט הגמר שלה "תמונת מצב" זכה בפרס ביכורים בשנת 1982 והוקרן בערוץ הראשון באותה שנה. בתחילת דרכה המקצועית ביימה שתי דוקו-דרמות על שתי נשים מרכזיות בהיסטוריה הארצישראלית, מניה שוחט ושרה אהרונסון. שני הסרטים שודרו בערוץ הראשון. הסרט "יומן מסע", המגולל את סיפורה של מניה שוחט, זכה בפרס הסרט התיעודי של המכון הישראלי לקולנוע ב-1986. הוא גם שודר בטלוויזיה האוסטרלית בערוץ הציבורי, והוקרן בכמה פסטיבלים בעולם, ובהם פסטיבל שיקגו ופסטיבל סידני. בן דור ביימה ארבעה סרטים בנושא ניצולי השואה והדור השני לשואה, שזכו לתשומת לב בינלאומית רבה. ב-1988 ביימה את הסרט התיעודי "בגלל המלחמה ההיא", שעסק במוזיקאים יהודה פוליקר ויעקב גלעד והוריהם ניצולי השואה. הסרט זכה לשבחים ובפרסים חשובים, ובהם פרס הביקורת הישראלי, פרס הביקורת בפסטיבל ברלין ופרס ראשון בפסטיבל לנינגרד. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בישראל ובגרמניה בהצלחה רבה, וכן בניו יורק, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס, ושודר ברשתות טלוויזיה אחדות בישראל וברחבי העולם, בין השאר ב-BBC הבריטי, בערוץ הציבורי באוסטרליה ובערוץ הציבורי בארצות הברית. באותה שנה יצרה בן דור את הסרט "שבר ענן", שעסק באופן שבו קיבלו את ניצולי השואה בישראל בשנותיה הראשונות. הסרט שודר בערוץ הראשון. ב-1993 יצרה את דרמת הטלוויזיה "שואה טובה", לפי סיפור של גבריאל דגן. ב-1995 ביימה את סרט הקולנוע "ארץ חדשה", שהביא את סיפורם של שני ילדים ניצולי שואה בשנותיה הראשונות של המדינה. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל מונפלייה ובפרס ראשון בפסטיבל כלכותה, והשתתף בפסטיבלים רבים בעולם. הסרט הוקרן ב-ARTE, ויצא להקרנה מסחרית בצרפת. בשנה זו זכתה בפרס שר החינוך ליוצרי קולנוע בישראל. ב-1993 הייתה בין מקימי הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ושימשה בה כמנהלת עד 1999. במסגרת התפקיד סייעה בן דור להפיק עשרות סרטים מצליחים, כגון "בית שאן: סרט מלחמה" של דורון צברי ורינו צרור, "באבא לובה" של ז'ולי שלז ו"איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את אריאל שרון" של אבי מוגרבי.
בשנים 1996–1998 הגישה וערכה את התכנית "מבט נשי", שעסקה בנושאים פמיניסטיים על סדר היום הישראלי. התכנית הופקה על ידי הטלוויזיה החינוכית ושודרה בערוץ 2. בשנת 2000 השתתפה במכרז לערוץ 10 כחלק מקבוצת תום תקשורת, וביימה כתבות לאולפן שישי בערוץ 2.
בין השנים 2001–2007 ניהלה בן דור את המחלקה התיעודית באולפני הרצליה. במסגרת התפקיד יצרה בן דור תכניות טלוויזיה תיעודיות רבות. היא ערכה וביימה את תכנית התרבות "דו"ח אינטימי" בערוץ 2, את סדרת התחקיר על מיניות בישראל "סקס ישראלי" בערוץ 8, שהייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית, ואת הסדרה "בלונד: סדרה עם שורשים", על ההיסטוריה ומשמעויותיו התרבותיות ואפילו הפוליטיות של השיער הזהוב, גם היא בערוץ 8. בשנת 1999 הנחתה בערוץ 2 את התכנית היומית "עם הרוח", ששודרה זמן קצר על המרקע ושבה אירחה שחקנים ואורחים מעניינים. בשנת 2003 כתבה וביימה את הסרט "אחד אלמנה פעמיים שכול" לערוץ 2, והסרט הוקרן בפסטיבלים שונים בעולם. בשנת 2007 שודרה בערוץ 10 "אשם במותו", סדרה בת שלושה פרקים בהגשת בן דור על תאונות צבאיות. הסדרה משכה ביקורת חריפה על בן דור, בין היתר מצד רשויות צה"ל. למרות הדרישה לצנזרו, הסרט שודר לבסוף כמתוכנן. הסדרה הופקה בתמיכת קרן רבינוביץ, והייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית. בחודש יולי 2007 יצא סרטה של בן דור "אמא, לא הרגתי את הבת שלך", המביא את סיפורם של בני הזוג ליאור ויובל, טרנסג'נדר F2M (מנקבה לזכר). הסרט הופק בהשקעה של ערוץ 10 והקרן החדשה לקולנוע, הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, והיה מועמד לפרס וולג'ין בתחרות הסרטים התיעודיים. הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל סרטי נשים ברחובות באותה שנה. הוא הוקרן בשורה של הקרנות מסחריות ובסינמטקים בחיפה, תל אביב, ירושלים ושדרות, ושודר בערוץ 10 בחודש אפריל 2008. הסרט מוקרן עד היום ברחבי העולם בפסטיבלים וכינוסים הומו-לסביים.
בשנים 2007–2008 ניהלה בן דור את המחלקה התיעודית בערוץ 10. בקיץ 2008 שודרה בערוץ 10 סידרה שיצרה עם רפי קרסו על הסכנות הבריאותיות שבאורח החיים העכשווי – "מה הורג אותנו".
הסרט "אמא תגידי" העוסק ביחסי הבמאית עם אמה הוקרן בפסטיבל דוקאביב 2009. הסרט שודר ביס דוקו ובערוץ 10 בקיץ 2009. הסרט הופק בעזרת קרן מקור, וביימו אותו אורנה בן דור ועמי טיר.
במאי 2009 הצטרפה בן דור כשותפה לחברת התוכן וההפקות של נועה מימן "אדד ווליו", והיא מנהלת את המחלקה התיעודית בחברה. את מימן פגשה בעבודה על סרטה האישי של מימן "אוי מאמא", המספר את סיפור השואה של סבתה ואם אביה של נועה, פירה רפפורט מימן. בשנים 2009–2010 יצרה בן דור בהפקת מימן את "כשהכאב גדול מנשוא", סדרה בת שלושה פרקים העוסקת באובדנוּת, ואשר שודרה בערוץ 8 בחודש מאי 2010 והוקרנה בפסטיבל דוקאביב של אותה שנה. סרט נוסף שיצרו הוא "השיבה הביתה", המתאר מסע מכאיב לחיפוש זהות של שלושה ילדי מהגרי עבודה שנולדו בישראל ויוצאים לבדוק את השורשים שהותירו הוריהם בארצות המוצא. ביולי 2010 הייתה בצוות השיפוט של פסטיבל ירושלים בתחום התיעודי. במהלך 2010 יצרה אורנה בן דור בהפקת נועה מימן וחברת "אדד וליו" סדרת סרטי תחקיר בנושאי בריאות עבור ערוץ 10, וכן סדרה קומית בהנחיית אביעד קיסוס, "המסע לארץ הציצים".
בן דור היא אימא לבן ובת, אורי ואביגיל, ומלמדת קולנוע תיעודי בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה זה 16 שנים.

קישורים לקהילה