רשימותרָעָבנטעלי בראוןהֵנִיחוּ אוֹתִי בַּיַּעַר. אֲחוֹתִי שֶׁהִיא אֲנִי וַאֲנִי אָבַדְנוּ וְאָבַדְנוּ הִכְפַּלְתִּי עַצְמִי כִּי בְּדִידוּת הִיא הַחַיָּה הָאֲמִתִּית וּבְמַעֲבֵה הַיַּעַר אף אחד לֹא דּוֹבֵר אֶת שְׂפָתִי (מִן הַפֶּה הַדַּל לְחוּץ שׁוֹפֵעַ חֹשֶׁךְ מִן הַחֵיק הַקָּפוּץ לְחֵךְ פּוֹקֵחַ נִיבִים עַתִּיקִים) הַזִּכָּרוֹן מִצְטַמְצֵם בְּמִשְׁפָּט: הָרָעָב הָיָה כָּבֵד מְאֹד (תֵּאוּר) אָכַלְתִּי אָכַלְתִּי וְלֹא שָׂבַעְתִּי (סִבָּה) הֵנִיחוּ אוֹתִי בַּיַּעַר (תּוֹצָאָה) הֵנִיחוּ אוֹתִי בַּיַּעַר (חֲזָרָה) הֵנִיחוּ אוֹתִי בַּיַּעַר (חֲזָרָה כְּפִיָּתִית) אֲנִי חוֹלֶמֶת עַל בֵּית מַמְתַּקִּים בּוֹעֵר בְּפַאֲתֵי הַיַּעַר וּבְתוֹךְ הַבַּיִת אִשָּׁה רְחָבָה וְעֵינֶיהָ רַכּוֹת נטעלי בראון מתוך להרוג ולנשום, הוצאת אחוזת-בית › חזרה |
![]()
|
|||||||||
|
||||||||||